חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ב ט׳

1 ט ונאמר בנרות בבקר בבקר. היינו בהטבת נרות דכתיב "והקטיר וגו' בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה" והאי 'בבקר בבקר' קאי אקטרת וקאי אהטבת נרות

2 סמכו ענין לקטורת. כלומר עשאו יסוד וענין לקטרת באמרו "בהטיבו את הנרות יקטירנה" דמשמע דקטרת בא על הטבת הנרות ואם כן הטבת הנרות קודם:

3 ובגמרא קאמר בקיצור "אמר קרא בהטיבו את הנרות והדר יקטירנה":

4 מנין למערכה גדולה שתקבל את כל העולות. פירוש: אף על פי שרבינו מערכה אחת על מזבח החיצון מדכתיב "היא העולה על מוקדה" ואמרו חז"ל יומא לג, א דזו היא המערכה גדולה – מנין שיהיו כל העולות, בין עולת מוספין בין עולת נדבה, קריבה על גבי עולה של תמיד?

5 ת"ל עליה העולה. כן צריך לומר. פירוש: סתם קאמר ומשמע דעל כל העולות:

6 ומנין לאימורי חטאת וכו'. שיקריבו כולם על המערכה גדולה:

7 ואימורי ק"ק. של שלמי עצרת:

8 ת"ל עליה חלבי השלמים. והוא הדין של שאר קרבנות:

9 מנין הקומץ והלבונה וכו'. שגם הם יהיו נקטרין עליה:

10 ת"ל "והקטיר. ...עליה" - כל הקטרות יהיו עליה. ומאי דכתיב לבסוף "השלמים" ידוע מה שאמרו שהוא לשון השלמה - עליה השלם כל הקרבנות:

11 יכול אף הקטורת תהא עליה. פירוש: אש שהיה בכל יום מכניס ממזבח העולה לפנימי להקטרת קטורת - יכול יהא נוטלו גם כן מן המערכה זו:

12 ת"ל ובער עליה וערך עליה וכו'. הרבה נוסחאות יש בברייתא זו, ועמלו עליה המפרשים מאוד. וגירסת הגר"א הוא כך: "תלמוד לומר וערך עליה העולה והקטיר עליה - עשה הבערה אחת למערכה ועשה הבערה אחת לקטורת". ומִשְני פעמים "עליה" קדריש. ובאמת כדבריו איתא בירושלמי דיומא פ"ד ה"ו בענין מנין המערכות - "וערך עליה העולה" - זו מערכה גדולה, "והקטיר עליה" - זו קטורת. היינו מערכה שניה של קטורת. והביאו הגר"א באדרת אליהו שלו: